גילדות צמחים (שלוש אחיות אינדיאניות וארבעה אחים אתיופיים)

את סיהאלו, עובד תחזוקה של המועצה, פגשתי כאשר פינה גזם מהרחוב בו אני גר. זה היה כשבוע אחרי שעברנו. הצעתי לו מים קרים וכך נוצר הקשר ביננו. במבטאו האתיופי הכבד הוא הציג עצמו כגנן ושאל אם אצטרך את שירותיו.

מאז עבדנו ביחד מספר פעמים בהקמת גינות. סיהאלו הוא איש חזק מאוד, בנוי לתלפיות וכפות ידיו נראות כשל פועל בניין ותיק. ראיתי אותו פעם עוקר במשיכה קלה שיח, שחשבתי שרק טרקטור יכול לשלוף.

החלטתי שהגיע הזמן לטפל גם באזור המוזנח שמאחורי ביתי – אדמה יבשה וחשופה שבחלקה מסריחה משמנים ונפט, שאריות זבל מתכת קבורות באדמה והרבה עשבייה וגזם יבש. דחיתי ודחיתי . אבל החלטתי שהגיע הזמן לקבל עזרה (גם אם בתשלום).

אני מתכנן להקים באזור זה ערוגות ירקות רב-שנתיים וביניהם מקבצי גילדות של צמחים. גילדות, או חברותא, של צמחים, אלו קבוצות צמחים שיש להן ערך מוסף כאשר הם גדלים יחד. כל צמח תורם ומרוויח מהאחר. הגילדה המוכרת והמוצלחת ביותר היא “שלוש האחיות” שפותחה על ידי התרבויות האינדיאניות של אמריקה (*הרחבה בתחתית הפוסט) ומורכבת מתירס, שעועית ודלעת. השעועית מעשירה את האדמה בחנקן, הדלעת יוצרת חיפוי קרקע ששומר על לחות הקרקע ומעכב נביטת עשבים, והתירס משמש כעמודי גדילה לשעועית. ישנן גילדות נוספות והנפוצות ביותר הן אלו שנשתלות סביב עץ פרי. אני מנסה לפתח גם כמה משלי. מרגע שמבינים את העיקרון מאחורי הגילדה אפשר להתחיל לאלתר…וזה החלק הכייפי.

גילדה נוספת שמאוד נפוצה היא כמו שכתבתי גילדה שמקימים סביב עץ פרי. כדי לשפר את ייבול הפרי של העץ נרצה לשתול סביבו מיני צמחים שיגרמו לו לחוש טוב. לדוגמא: צמחים פורחים מושכי מאביקים (אנחנו רוצים פירות נכון?) כגון בזיליקום מג’יק מאונטן ואסקלפיאס אדום, צמחים דוחי מזיקים כגון לבנדר ושיבא, צמחים מונעי נביטת עשב (אללופתים) כגון שום ושיבא, צמחים מקבעי חנקן כגון אספסת השיח, אחירותם וכל הקטניות, ואחרון חביב זה משפחה שאני מאוד אוהב באופן אישי ואני מאמין שאקדיש לה פוסט מתישהו. זו משפחת הDynamic Accumulators. זוהי משפחה של צמחים שיש להם בד”כ שורשים מאוד עמוקים שבעצם אוספים חומרי תזונה עמוק מהאדמה וצוברים אותה בעלים (כמו כל צמח אחר רק פשוט מעומקים מאוד גדולים). כשהצמחים משירים עלים או אנו גוזמים אותם נוצר לנו קומפוסט זמין לכלל הצמחים בגילדה שמקורו בעצם ממקומות שלא היו מגיעים אליהם ללא צמחי האקומולטורים.  דוגמאה לצמחים אלו זה הקומפרי, עולש וסרפד (כן, סרפד זה צמח שאנשי הפרמקלצ’ר מאוד אוהבים למרות הקוצים 🙂 )

את צמח הקומפרי שפיתחתי מין אובססיה לא מוסברת להשיג אותו אי אפשר להשיג במשתלות וכרגע אני יודע על שני מקומות שאפשר להשיג אותו: פרוייקט יער המאכל בקדרון (גם על זה אכתוב פוסט מתישהו…)  והחווה האקולוגית במודיעין “חווה ואדם“).

בקישור זה תוכלו למצוא הצעות לצמחי תועלת רבים שכדאי לשתול בגילדות צמחים

גילדת עץ - בת חודש

גילדת עץ שנשתלה היום. מושכי מאביקים: בודילאה דוד ומרווה, דוחי/לוכדי מזיקים: שיבא, שום וטגטס, מקבעי חנקן: אספסת השיח, תלתן ואספסת, כיסוי קרקע: כובע הנזיר, אקומולטור: קומפרי (חסר). נמשיך ונעקוב אחרי הגילדה….

 

גילדת עץ הפרי כעבור שלושה חודשים

גילדת עץ הפרי כעבור שלושה חודשים.  איזה עושר!

 

ןבמבט מאחור. רואים את הקומפרי נסיכת הגילדות?

ובמבט מאחור. רואים את הקומפרי נסיכת הגילדה?

 

 

גילדה עשירה בערוגה: טרגון, בזיל ושום (דוחי מזיקים), מגי'ק מאונטן (משיכת מאביקים, תרד ניוזילנדי וקישוא (חיפוי קרקע), תפ"א וג'ינג'יר (מישור גידול נוסף), צמחי מאכל רבים...

גילדה עשירה בערוגה: טרגון, בזיל ושום (דוחי מזיקים), מגי’ק מאונטן (משיכת מאביקים, תרד ניוזילנדי וקישוא (חיפוי קרקע), תפ”א וג’ינג’יר (מישור גידול נוסף), צמחי מאכל רבים…

 

קבעתי עם סיהאלו שיבוא לראות ביום שישי את השטח, כדי שידע איזה כלים להביא בשבוע הבא כשיבוא לעבוד. מכיוון שאין לו רכב, אספתי אותו משכונת יפה נוף. הוא גר בשיכונים הישנים, אלו שמאוכלסים ברובם בבני הקהילה האתיופית.

סיהאלו יצא מהבניין עם שני בקבוקי גולדסטאר צוננים וחיוך ענק על פניו. “זה טוב אחרי עבודה קשה קשה. קח זה טוב טוב”. בעודי נאבק לפתוח את פקק הבקבוק עם מפתח הרכב, סיהאלו פתח את הבקבוק שלו בשיניו. “סיהאלו, זה לא בריא. זה ישבור לך את השיניים” הזדעקתי.  “אני פותח טוב טוב, לא לדאוג, מותק”.

כשהחזרתי את סיהאלו לביתו, הוא הציע לי לעלות לביתו לטעום מאכל אתיופי ולשתות קפה.

ביתו קטן מאוד ומרוהט ברהיטים שידעו תקופות טובות יותר. נברשות שבורות השתלשלו מהתקרה, הספות היו קרועות ועייפות ודלתות החדרים היו שבורות.

הילדים שלו היו עסוקים בניקוי הבית לכבוד השבת. סיהאלו מגדל ב-8 השנים האחרונות את ארבעת ילדיו לבד. הוא התיישב על הספה והזמין אותי לשבת לידו. הבן הבכור בדיוק נכנס הביתה. הוא ניגש אל סיהאלו, נשק לו בשתי לחייו, בירך אותי לשלום והלך לחדרו.

“חכה, אני אביא לך משהו חריף חריף. זה טוב. זה בריא. רק באתיופיה אוכלים”.

הטלווזיה דלקה על הערוץ האתיופי. הכתב דיבר אמהרית וסיפר על מצפה רמון ומכתש רמון. תמונות של עין עבדת ריצדו ברקע.

סיהאלו חזר עם לחם אתיופי שעשוי מקמח טף שנחשב כמזון-על (**הרחבה בתחתית הפוסט). במרכז הלחם היה גוש אדום שנראה כמו סחוג אדום. “ככה. תראה. טובלים בחריף. חריף מאוד. אתה אוכל חריף”

“לא כל כך חריף” הקנטתי אותו.

“אני אביא יותר חריף” אמר.

אופס…

הוא חזר עם צנצנת נוספת. כבר מהדרך הרחתי את חריפותה.

 

חזרתי הביתה עם עיניים דומעות וגרון שורף.

“הכל בסדר, מותק”?

“הכל נהדר” חייכתי

 

 


גילדתת שלוש האחיות

גילדת שלוש האחיות

*גילדת שלוש האחיות: תירס, שעועית, ודלעת. כל אחד מהצמחים האלה תומך ונתמך ע”י האחרים. גבעולי התירס  יוצרים עמודי טיפוס עבור השעועית. השעועית, בתורה, מקבעת חנקן מהאוויר אל האדמה – באמצעות חיידקי ריזוביום בשורשיה – אשר הופך לחנקות, מהם נהנים כל הצמחים. חיידקים מקבעי חנקן אלו מוזנים על ידי סוכרים מיוחדים הזולגים משורשי התירס. הדלעת, עם העלים הרחבים שלה, יוצרת מרבד צפוף, שמכסה את הקרקע, מעכב גדילת עשבים ושומר על האדמה קרירה ולחה. שלוש האחיות יחד מייצרות יותר מזון, בעזרת פחות מים ודשנים, מאשר שטח דומה אשר גדלים בו כל אחד מהצמחים בנפרד.

 


 

 

לחם אתיופי 2

הלחם האתיופי מקמח טף והחריף….

**טף הוא הדגן הקטן ביותר בעולם שמקורו באפריקה. שמו העברי הוא “בן חילף” ושמו המדעי Eragrostis Tef או   לעתים Teff . הטף הגיע לארץ עם עולי אתיופיה וכיום הוא צומח כאן כצמח בר. מקמח טף מכינים דייסות, מחמצות ואת הלחם האתיופי – אינג’רה. אזור גידולו העיקרי של הטף הוא באתיופיה, אך בגלל הביקוש הרב בעולם, אוסרת הממשלה האתיופית מאז שנת 2006 יצוא של טף, בכדי לא לפגוע בתזונת התושבים. בעקבות זאת מתנהל סחר בלתי חוקי בטף ומחירו בהתאם.

בשנת 1996, בה הכריז ארגון הבריאות האמריקאי על הטף כמזון על (סופר-פוד),הפך הדגן הזעיר למזון מבוקש בקרב שוחרי בריאות וספורטאים בעולם וכבר מזמן איננו רק מזון אתיופי.

הטף מכיל את כל שמונה חומצות האמינו החיוניות לגוף האדם, הוא עשיר בברזל, מגנזיום, סידן, חלבון וויטמינים והוא קל לעיכול. בנוסף לכך, הטף נטול גלוטן ולכן מתאים לחולי צליאק ולמתנזרים מגלוטן. מאה גרם של טף מכילים כמות ברזל, סידן וחלבון המצויה בעשר ביצים או ב-1 ק”ג בשר, ולכן הטף מתאים גם לטבעונים, הנמנעים ממזון שמקורו בבעלי חיים. בשל יתרונותיו התזונתיים נעשה שימוש בטף גם בתעשיית חטיפי האנרגיה.

 

 

11 Comments
  1. Reply נופר 01/09/2014 at 23:11

    באמת מעניין. זה די ברור כשחושבים על זה שצמחים צריכים לגדול ביחד ולא לבד. ממש כמו שבונים קהילה של אנשים

  2. Reply רחל 02/09/2014 at 00:48

    כל כך נכון נופר, והיופי לראות את כל אחד מהצמחים בגילדה נותן משהו לקיום ה”קהילה” שלו
    ומופרה ממנה חזרה.

  3. Reply מאיה 02/09/2014 at 09:34

    מעניין מאד איתמר, נשמע שאתה בדרך להסבה מקצועית . והסיפור על הקשר הבינאישי הנרקם יפה לא פחות.

    • Reply itamar 02/09/2014 at 09:46

      בסופו של דבר מי שבונה קהילות צמחים גם בונה קהילות אנשים. בפרמקלצ’ר מאמינים שקודם כל דואגים למעגלים הפנימיים שזה אנחנו עם עצמנו ואנחנו עם הסביבה ורק אחר כך ניגשים לטפל במעגלים החיצוניים
      תודה על תגובתך

  4. Reply שירי רבינוביץ 04/09/2014 at 09:36

    החכמתי… יופי של פוסט!

  5. […] בצמחים מסוג Dynamic accumulator. דיברתי עליהם בפוסט הקודם. אלו צמחים שאוגרים בעלים שלהם מינרלים בצורה מוגברת […]

  6. […] לתפארת. כעבור עוד שבועיים שתלתי אותם באדמה. גם הקמתי גילדת צמחים נאה סביבם – מגוג'י ברי, כובע הנזיר, שום, תלתן ועירית. […]

  7. Reply ערוגת שכבות 13/10/2014 at 11:16

    […] את זה. באמת שעכשיו, עם בחירת הזנים המתאימים (מי אמר גילדות צמחים?), לא תצטרכו לדשן אותה תקופה […]

  8. […] נכון של גילדות צמחים. גילדה נכונה תהייה חיונית ויציבה לאורך זמן. כדאי לשלב […]

  9. […] נכון של גילדות צמחים. גילדת צמחים זה גידול משולב של צמחים התורמים כל אחד […]

  10. Reply שפע הטבע 16/02/2015 at 12:59

    […] הפרסום הראשון של הבלוג בעיתון הארץ, החלטתי להרחיב את הכתבה הקודמת בנושא גילדות […]

Leave a reply