מיקורואורגניזמים מועילים או בקיצור EM

ישבתי ברכב בחנייה של תחנת הרכבת, מחכה להפוגה קצרה. גשם אדיר שטף את הרכב. פתאום התחילו דפיקות על שימשת הרכב. החל גם ברד. פתחתי מעט את חלון הרכב ושאפתי את ריחו הרענן של הגשם. ריח שמגיע ממקורות שונים: מחלקיקים שמגיעים גבוה מהשמים, מחומרים שמפרישים צמחים לאדמה בתקופת הקיץ, ומפעילות של חיידקים תחת האדמה, שמתעוררים עם בוא הגשמים. עוד שאיפה עמוקה. עלי לכתוב משהו על חיידקים בקרקע ואיך הם מועילים לנו. תמיד מדברים על בריאות וחיוניות האדמה, והרי ברור שזה קשור לפעילות המיקרואורגניזמים שנמצאים בה. ‘צריך ליצור קשר עם אשר מימון’ חשבתי. הגשם ממשיך אך הזמן אוזל, הרכבת תיכף מגיעה. הגשם פסק כשהגעתי לתחנה. רטוב בכל פלג גופי התחתון עליתי לרכבת. השמש הפציעה, אנשים בחולצות קצרות עלו לרכבת….ואללה יופי.   אז זה מה שאשר מימון, מי שמייבא את ה-EM, כותב: בשנות ה-70 של המאה הקודמת החליט מדען יפני אחד לחשוב קצת אחרת… הוא בחן והסתכל סביב על החקלאים הקונבנציונליים וראה את דרכי פעולתם, אך בבחירתו להכיר יותר את רזי החקלאות האורגנית הוא הבין דבר מאוד חשוב: אלו שרוצים לחקות את הטבע ולגדל את מזונותיהם, יודעים לעשות שלל של פעולות – לחרוש, לזרוע, לשתול, לקצור, להשקות, להצל, לגזם, לחפות, לאסוף, לעבוד בהתאם לעונות השנה ועוד. תחום העניין של אותו מדען היה המיקרוביולוגיה של האדמה, ומסקנתו הייתה, שהאדם אינו מקדיש מספיק זמן ומשאבים בטיפוח החיים שבקרקע, ולאלו שטענו, שדי בהוספת קומפוסט או זבלים, הוא טען לעומתם שלא די בזה. המדען החלוץ יצא לחיק הטבע והחל ללקט לו תרביות של מיקרואורגניזמים מכל מקום אפשרי: טחביות ביער, פטריות   שאריות אשפה וגם משכניו, שהכינו מזונות מסורתיים רבים בהם השתמשו בהתססה עם חיידקים ושמרים. הוא לקח את שלל הליקוט שלו – כמה אלפי מיקרואורגניזמים שונים, וצלל אל מחקר רב שנים, שהביא אותו אל מסקנה מרעישה, שלמעשה יצרה שינוי משמעותי בתפיסת האדם את המיקרוביולוגיה הסובבת אותו. המדען טען, שבכל סביבה בעלת חיים, יש 10% מיקרואורגניזמים (מ”א) מועילים (קרי, תומכי בריאות והתחדשות), 10% מ”א מזיקים (קרי, מעודדי מחלות, כליה וניוון) ו80% מ”א אותם הוא כינה ‘אופורטוניסטים’ – כאלו שהולכים אחרי הרוב…

תמצית פעילותם של המיקרואורגניזמים באדמה. פשוט לא?

תמצית פעילותם של המיקרואורגניזמים באדמה. פשוט לא?

על סמך תצפיותיו הוא טען, שבכלסביבה שתהיה, הוספה של מ”א חיוביים תסייע בלמשוך את אותם ‘אופורטוניסטים’ לכיוון המועיל, וע”י כך ניתן לשקם מערכות אקולוגיות הפגועות מן היסוד ולהביא לשגשוגן (קרי, ל בניית מערכת אקולוגית מאוזנת מרמת הייצור החי הקטן ביותר). לימים, מחקרו המעמיק של המדען גם הביא עימו תשלובת מסויימת של מיקרואורגניזמים מועילים, אותה הוא גילה וראה את השפעותיה על המאזן המיקרוביולוגי בסביבה האקולוגית. את אותה תשלובת הוא החליט לכנות בשם EM (ר”ת של Effective Micro-organisms). ה-EM מכיל שלושה מרכיבים:

  1. בקטריית חומצה לקטית הנפוצה בתעשיית המזונות הכבושים, בתהליכי יצירת יוגורט וכן הם גם הזן הנפוץ ביותרבפרוביוטקה אותה רוכשים בבתי הטבע. וחשיבותה הוא בדיכוי פתוגניים, האצת פירוק של חומר אורגני ופירוק של סוכרים ופחמימות ויצירת חומצה לקטית. בעולם הצומח – חומצה לקטית מדכאת את פטריית הפוזריום בקרקע. הפחתה ברמת הפוזריום גוררת גם ירידה ברמת הנמטודות.
  2. שמרים הנפוצים בתעשיית הבירות והלחמים וחיוניים ליצירת אלכוהול. השמרים מסנטזים חומרים אנטיביוטיים וחומרים נוספים מסוכרים וח.אמינו ממקורות שונים. בעולם הצומח – שמרים פולטים הורמונים ביו-אקטיביים ואנזימים – לתמיכה בתהליך חלוקת התא והתפתחות השורש. חומרי הפליטה שלהם שימושיים למיקרואורגניזמים מועילים נוספים – כמו בקטריה חומצה לקטית ואקטינומיצטים. השמרים גם מייצרים פוליסכרידים.
  3. בקטריית פוטו-סינטזה הנפוצה בכל האדמות ובעלת תפקיד חשוב במחזור הפחמן והחנקן. זו מפרקת תרכובות רעילות בסביבת השורש, חומר אורגני וגזים רעילים (לדוגמא, סולפידים). בעולם הצומח – הבקטרייה הפוטוטרופית פולטת חמצן בקרקע, מה שמסייע לבקטריות קושרות חנקן לבצע את פעילותם ביעילות רבה יותר. זו גם פולטת חומצות אמינו חיוניות שמסייעות בהתבססות פטריית המיקוריזה בקרקע.

עם השנים החלו אנשים רבים לבחון את התיזה המדעית שלו וגם את אותו תכשיר EM מדובר, ובהדרגה, כדי לתמוך בפעילות הגועשת שהתעוררה סביבו, הקים אותו מדען, פרופסור טירו היגה, את ארגון EM העולמי (EMRO), שהחל מפיץ את תורתו ברחבי העולם. אנשים רבים באו בטענות שונות, שעיקרן היה החשש מפלישת מיקרואורגניזמים שלוקטו ביפן ושימושם בארצות אחרות. על כך הוא הרגיע אותם ואמר להם, שהתשלובת אותה גילה מכילה מ”א בסיסיים וכה בראשיתיים לאקולוגיה – עוד מתקופת פנגאיה, התקופה בה הייתה בכדור הארץ רק יבשת אחת. היו כאלו שטענו, שזה עשוי לפתח תלות של הקרקע, ולהם הוא ענה, שמה שהוא מצא זה רק סטרטר למיקרוביולוגיה המקומית אצלם וכשיראו את פוריות הקרקע שלהם שנבנית מחדש, יבינו שהיחס בין המ”א השונים אצלם בקרקע התאזן, ולא יהיה להם יותר צורך בתכשיר. כיום, 32 שנים מאז פירסום אותה תיזה מדעית מרעישה, לארגון EM נציגים בכ-150 ארצות מסביב לעולם. אגרונומים וחוקרים רבים חוקרים את התופעה שנקראת EM, ומעמיקים עוד ועוד אל החשיבות שבדאגה לטיפוח החיים שבקרקע. השימוש בתרביות EM מאזן את הפלורה המקומית ומסייע לבניית הפלורה החיובית (בדומה לפרוביוטיקה). EM תורם לבניית הפוריות בקרקע, לצימוח טוב ובריא יותר, לעלייה ביבול ולהפחתת מחלות. השימוש בEM משפר את תלכידי האדמה, מסייע להעמקת השורשים ולתאחיזת מים. בEM אפשר גם להשתמש בקומפוסט – השימוש בתרביות מונע רקבון וסרחונות, מאיץ את תהליך הפירוק ונותן תוצרת משובחת. כיום, 6 שנים מאז תחילת הפעילות בישראל, ישנם כבר משתמשים רבים שנוכחו בתמורות שEM נותן ובוחרים לשלב את הגישה והשיטה בחייהם. בין המשתמשים גם מספר מועצות אזוריות, חוות ומרכזים אקולוגיים, בתי ספר חקלאיים, חקלאים קונבנציונליים ואורגניים ועוד.

EM אינו מכיל כימיקלים או מ”א מהונדסים גנטית, ומאושר בארץ ע”י משרד החקלאות לחקלאות האורגנית.

תמיסת EM עם מיקרואורגניזמים מועילים.  5% הנחה תינתן לקוראי הבלוג.

תמיסת EM עם מיקרואורגניזמים מועילים. 5% הנחה תינתן לקוראי הבלוג.

על שיטת EM אפשר לקרוא עוד באתר האינטרנט של נציגות הארגון בישראל – www.emisrael.co.il תוכלו גם להתרשם מפעילות הארגון מסביב לעולם באתר הבא – www.emrojapan.com או להתרשם מדף הפייסבוק בעברית – www.facebook.com/EcoBioTech

סדנאות על מיקרואורגניזמים מועילים ועל EM מתקיימות במקומות שונים ברחבי הארץ – הירשמו ונעדכן אתכם.

תודה, אשר, על שחלקת אתנו את הידע שלך.

אני אשמח לנסות לשלב EM בערוגות שלי…..

הגעתי למשרד חלצתי את נעלי וגרבי והנחתי אותם מול מפזר החום

אט אט המים התאדו וכפות רגלי התייבשו והתחממו

ניחוחות של לחמים ושמרים נישאו באוויר ממפעל אנג’ל הסמוך

הטבה לקוראי הבלוג: אשר מימון יעניק בשמחה 5% הנחה למוצריו לקוראי בלוג “שפע הטבע”.

 

8 Comments
  1. Reply מאשה דולב 11/11/2014 at 12:09

    תודה על האינפורמציה. אכן לEM חשיבות מופלגת, אבל במקומות שונים בעולם לקחו את הידע של פרופ’ היגה כדי ליצור סינרגיה זהה מחומרים מקומיים. בחוות אורגניות ובמקומות העוסקים בחקלאות ביו-דינאמית (כמו LUNA NOEVA, חווה שמגדלת צמחי מרפא לייצוא), מייצרים חומר מקומי , מבוסס אותה נוסחה של פרופ’ היגה. היתרון של יצירת חומר מקומי הוא חסכון בהובלתו מהצד השני של העולם וכמובן הקטנת תביעת הרגל האקולוגית.
    מאשה דולב

    • Reply itamar 11/11/2014 at 12:35

      הי מאשה
      ידעתי שיתפוס אותך הפוסט הזה
      תודה על הידע שהוספת
      מתי את מעבירה סדנא בנושא?

  2. […] מוצרים מיוחדים למטרה זו ועשירים בפיטריות (כגון EM או תכשיר […]

  3. […] מוצרים מיוחדים למטרה זו ועשירים בפיטריות (כגון EM או תכשיר […]

  4. Reply living soil 19/01/2015 at 08:09

    […] EM (מיקרואורגניזמים […]

  5. Reply קומפוסטר 19/03/2015 at 08:37

    […] להוסיף לקומפוסט חיידקים מועילים מסוג EM כדי לשפר את התוצר ואת […]

  6. […] מיקרואורגניזמים מועילים EM […]

  7. Reply ערוגת שכבות 17/07/2015 at 21:11

    […] באמצעות הטמנת אדמת יער חייה שאספתי, באמצעות פיזור מיקרואורגניזמים מועילים (EM), ובאמצעות הדבקת שורשי האחירותם בפטרייה […]

Leave a reply