פטריות או לא להיות (או למה משמח למצא פטריות בערוגה)

עם בוא הגשמים “הקבוצה הישראלית לפטריות” בפייסבוק בהתרגשות

“תחזית מזג האוויר נראית מבטיחה, חחחח….)))”  מודיעה הראשונה

“התפטירים מתחת לאדמה מתרגשים” עונה השנייה

“…אז לא ניפגש יחד לטיול פטריות?…הכנת חבית פטריות עלי”  מציעה  השלישית

 

פטריות הן ממלכה של אורגניזמים מיוחדת במינה שלדעתי לא זוכה לתשומת לב מצדנו, פרט למקרים שהם נמצאים בסלט או בחביתה שלנו.

כשאני רואה גוף פרי של פטרייה מגיחה מבעד לחיפוי העלים בערוגה, אני מתלהב ומסתקרן. משהו טוב קורה מתחת לקרקע. האם היא אכילה או רעילה?  איך הגיע לכאן? מה שבטוח, הערוגה שבה גדלה תניב ירק מעולה מכיוון שהיא:

1.      עשירה בלחות

2.      יש חיפוי קרקע איכותי ששומר על האדמה

3.      מלאה בחומר אורגני זמין

4.      תמשיך להיות מלאה בחומר אורגני לאורך זמן

5.      לאחר שירקבו הפטריות יתפתחו עליהן אוכלוסיית חיידקים החיוניות לצמחים שלנו.

הפטריות ידועות כ’מפרקות של הטבע’.  אלו אם יצורים אוקריוטיים (כמונו, ובניגוד לחיידקים הפרוקריוטים שאין להם גרעין מוגדר בתא) שיכולים להופיע כפטריות ביער, עובש על הקירות, כעובש על מזון, או כחד-תאים (שמרים הם פטריות חד תאיות)    הם אינם צמחים מכיוון שלא מכילים כלורופילים ולא עושים פוטוסינטזה. הם ממלכה בפני עצמה. למעשה, יש לממלכת בעלי החיים ולפטריות מכנה משותף רב כגון נשימת חמצן ופליטת פחמן דו-חמצני ומבנה התא הבסיסי (למעשה אנו שייכים למשפחת-על חדשה שהוגדרה לאחרונה: משפחת אופיסטוקונט. אז בעצם אנו קרובי משפחה של פטריות. תחשבו על זה פעם הבאה שאתם נוגסים בהן).

 

קורי הפיטרייה (fungi)  יוצרים רשת ענפה של שלוחות מתחת לפני הקרקע. בניגוד לחיידקים, שהם אורגניזמים חד-תאיים, הפטריות מצויות במקבצים ומתחברות דרך דפנות התאים הקרובים, וכך יוצרות יחידה גדולה יותר, תפטיר,

איך בלאגן של תפטיר הופך למבנה מסודר של גוף פטרייה?

איך בלאגן של תפטיר הופך למבנה מסודר של גוף פטרייה?

המוקפת בדופן תא גדול. התפטיר הוא בעצם רשת סנסורית תת קרקעית חסרת צורה מוגדרת אך אינסופית באורכה (היצור החי הגדול ביותר על פני הפלנטה הוא תפטיר אדיר בגודל של כמה קילומטרים ריבועיים החי בחופה המערבי של ארה”ב!). הדגימו בעבר כי הרשת הסנסורית הזו ממש חשה שדורכים על הקרקע מעליה (מפחיד לא?). רשת התפטיר אף יכולה ליצור מבנים מסודרים מעל פני האדמה לצורך התרבות ע”י הפצת נבגים – זהו גוף הפרי (mushroom)  שאנו רואים מעל האדמה בערוגות שלנו או ביערות. אלו הם איברי הרבייה של הפטריות (שקיים בחלק ממיני הפטריות אך לא בכולם)  ואחראיות לייצרנבגים רבים (דור ההמשך) אשר מופצים עם הרוח ולאחר שנכנסים לקרקע סביבם יוצרים רשתות תפטיר אדירות חדשות (ב10 סמ”ק קרקע יכולים להיות כ 8ק”מ של תאי תפטיר).  גופי פרי אלו עלולים להיות רעילים אך חלקם גם אכילים וטעימים.  

תפטיר פטריות נמצא בכל האדמות הוא חזק מאוד ומחזיק את האדמה. מחזיק עד פי 30000 מהמסה שלו!

ישנה תאוריה שהועלתה ע”י Paul Stamets שטוענת שהפטריות והתפטיר שהן מייצרות הוא האינטרנט של הטבע: בתוך  ודרך הרשת הזו מועברים חומרים וגדלות מושבות של מיקרואורגניזמים. ממש יקום תחת רגלינו. ביער חומרי

אוטוסטרדת המידע של הטבע

אוטוסטרדת המידע של הטבע

תזונה עוברים בין צמחים שונים דרך רשת התפטיר. אם העצים והצמחים אכן מתקשרים בניהם, אז זה כנראה באמצעות תפטירי הפטריות.

במערכות אקולוגיות רבות המפרקים העיקריים הם הפטריות. הן היחידות שמסוגלות להשתמש באנזימים לפירוק ליגנין (החומר שאחראי לחוזקו המכאני של צמחים ובעיקר עצים). הפטריות מפרקות את האורגניזם על ידי הפרשת אנזימים  וחומצות מגופן שגורמות לו להירקב ולהתמוסס, וקולטות  אותו חזרה ביחד עם החומצה והאורגניזם המומס. במשך הזמן הפטריות יאכלו את כל האורגניזם הרקוב . הפטריות הן המפרקים החזקים של הטבע. מפרקים כמעט הכל” עץ, עצמות, ונפט. התפטיר של פטריות מסויימות מפריש חומצה אוקסאלית שיכולה לפורר אפילו סלעים.

עוד כמה עובדות מעניינות על הפטריות:

מיצרות הומוס (קומפוסט בדרגת פירוק גבוהה) בכל האדמות

חלקן מייצרות אנטיביוטיקות חזקות (כדי לנצח בתחרות מול החיידקים על משאבי הסביבה)

חלקן מתרבות באמצעות נבגים

פטריות מיקוריזיות חיות בסימביוזה על שורשי רוב הצמחים ועוזרות להם לקלוט מים וחומרי תזונה מהסביבה. ראו פוסט קודם.

יצורים הטרוטרופיים הצורכים (כמונו) תרכובות אורגניות מהסביבה כדי להתפתח ולהתרבות  (ולא מיצרים בתהליך פוטוסינטטי אוטוטרופי כמו צמחים).   כבר אמרנו שאנחנו קרובי משפחה?

קבוצה עצומה עם 80.000 מינים מוגדרים. משערים שיש עוד כמליון מינים לא ידועים!

האורגניזמים הראשון שהתפתח על כדור הארץ לפני 1.3 מיליארד שנה (הרבה לפני הצמחים). למעשה היו בעבר קיימות פטריות ענק בגובה כמה מטרים על פני כדור הארץ

ישנן פטריות רדיוטרופיות המנצלות קרינה רדיואקטיבית כמקור אנרגיה (ולא אור כמו הצמחים. הן התגלו סביב הכור הגרעיני בצ’רנוויל במקרה. אם מצליחות לחיות על כפות הרגליים שלנו, אז למה לא בצ’רנוביל). אגב, הסיכוי שיתפתחו פטריות על כוכבים רחוקים וחשוכים הרבה יותר גבוה מאשר יצורים שתלויים באור שמש. 

אז הבנו שיש לנו כאן עסק עם קבוצה אדירה של יצורים  שלחלק מהם חשיבות קריטית ביצירת האדמה והחזרת חומרים אורגניים אליה. פטריות שישגשגו מעל ובעיקר מתחת לערוגות שלנו ידאגו ליצור איזון של אוכלוסיות המיקרואורגניזמים באדמה, יפרקו בצורה יעילה חומרים אורגניים וישיבו לאדמה את החיוניות שלה. פטריות הן המרכיב העיקרי בבנייה וטיוב של קרקע.

כדאי לזכור שישנן פטריות שמזיקות לנו וכאלו שפוגעות ביבול שלנו יחד עם זאת, הטבע דואג לאזן את עצמו אם לא מפריעים לו ואף עוזרים לו. איך נעזור לפתח אוכלוסיית פטריות (ומיקרואורגניזמים בכלל) בערוגות שלנו:

שמירה על לחות האדמה

שימוש בחיפוי קרקע אורגני (עלים, רסק יער)

פיזור של ענפים או גזעי עצים כמצע  גידול לפטריות

פיזור מוצרים מיוחדים למטרה זו ועשירים בפיטריות (כגון EM או תכשיר מיקוריזה)

פיזור אדמה שאספנו מיערות או גינות בהן יש אוכלוסיית צמחים מגוונת ועשירה. באדמה שנטמיע נקבל גם אוכלוסיות מיקרואורגניזמים יציבות ומועילות (כי נלקחו ממערכות מאוזנות)

שמירה והתייחסות אל האדמה שלנו כעל יצור חי: לא לדרוך אם לא צריך, לא לשפוך חומרי ניקוי או חומרים כימיים, ולא להציק (עדירת והפיכת האדמה שוב ושוב מעכבת את גדילת התפטירים).

 

“אבא, בוא תראה יש כאן פטרייה בערוגה” קרא לי עידו

“אני רוצה לקטוף אבא”

‘אבל אלו קרובי משפחה שלנו’ חשבתי.  ‘אבל הם לא הביאו צ’ק לחתונה’

“אתה יכול לקטוף מתוק שלי. אותם זה בסדר”

 

 

אבקש להודות לאולגה גודובה מהקבוצה הישראלית לפטריות בפייסבוק ולפרופסור יצחק הדר ממחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה בפקולטה לחקלאות שעזרו לי בהכנת פוסט זה.

 

4 Comments
  1. Reply אסתי 24/11/2014 at 13:22

    איתמר, אתה פשוט כותב טוב!!!
    אם היתה לי מורה ללשון שמסבירה כמו שאתה מסביר כנראה שהיה לי יותר כיף בתיכון 🙂

  2. Reply ariel 27/11/2014 at 17:10

    איתמר , פשוט מרתק
    נהניתי וגם החכמתי,
    אריאל

    • Reply itamar 27/11/2014 at 17:39

      אכן מרתק. זה מין פרדוקס. יש כל כך הרבה שפע סביבנו שאנחנו לא מכירים. אנחנו לא יודעים מה שאנחנו לא יודעים….

Leave a reply