גילדות צמחים למתקדמים או איך לבנות קהילת צמחים

לכבדו הפרסום הראשון של הבלוג בעיתון הארץ, החלטתי להרחיב את הכתבה הקודמת בנושא גילדות צמחים.

מה זו גילדה? מה העקרונות מאחוריה? מה היתרונות שלה? כל זאת בהמשך הכתבה… 

גילדות, או חברותא, של צמחים, אלו קבוצות צמחים שיש להן ערך מוסף כאשר הם גדלים יחד. אלו צמחים עם מערכת גומלין ענפה אשר כל צמח תורם ומרוויח מהאחר. גילדה טובה היא מערכית עצמאית יותר, בריאה יותר וקלה לתחזוקה יותר מגידול של צמחים ללא יחסי גומלין ביניהם. זהו ניסיון לחקות את הטבע!

הגילדה המוכרת והמוצלחת ביותר היא “שלוש האחיות” שפותחה על ידי התרבויות האינדיאניות של אמריקה. גילדת שלוש האחיות: תירס, שעועית, ודלעת. כל אחד מהצמחים האלה תומך ונתמך ע”י האחרים. גבעולי התירס  יוצרים עמודי טיפוס עבור השעועית. השעועית, בתורה, מקבעת חנקן מהאוויר אל האדמה – באמצעות חיידקי ריזוביום בשורשיה – אשר הופך לחנקות, מהם נהנים כל הצמחים. חיידקים מקבעי חנקן אלו מוזנים על ידי סוכרים מיוחדים הזולגים משורשי התירס. הדלעת, עם העלים הרחבים שלה, יוצרת מרבד צפוף, שמכסה את הקרקע, מעכב גדילת עשבים ושומר על האדמה קרירה ולחה. שלוש האחיות יחד מייצרות יותר מזון, בעזרת פחות מים ודשנים, מאשר שטח דומה אשר גדלים בו כל אחד מהצמחים בנפרד.

גילדת שלוש האחיות: תירס, שעועית, ודלעת. כל אחד מהצמחים תורם ליצירת קהילה בריאה וחיונית יותר.

גילדת שלוש האחיות: תירס, שעועית, ודלעת. כל אחד מהצמחים תורם ליצירת קהילה בריאה וחיונית יותר.

ישנן גילדות נוספות והנפוצות ביותר הן אלו שנשתלות סביב עץ פרי. אני מנסה לפתח גם כמה משלי. מרגע שמבינים את העיקרון מאחורי הגילדה אפשר להתחיל לאלתר…וזה החלק הכייפי.

העקרונות העומדים מאחורי גילדת צמחים בריאה הם:

  • רבגוניות- מגוון צמחים תורם ליציבות המערכת, מעין פיזור סיכונים (כמו תמהיל של תיק ניירות ערך) בנוסף, תכנון נכון יביא לכך שתהיה ערבות הדדית בי הצמחים, מעין כולם-בשביל-אחד, אחד-בשביל-כולם.
  • צמחים בעלי תפקודים שונים – כדי ליצור אותה ערבות, נרצה לבחור צמחים שיש להם תרומה לקהילה. עדיף כאלו עם כמה תפקודים. לדוגמא: אפונה ריחנית היא צמח נוי, צמח שמקבע חנקן בקרקע, צמח חיפוי קרקע, והאפונים שלו אכילים (ארבעה תיפקודים).
  • רב-שנתית – מומלץ אך לא הכרחי. בד”כ צמחים רב שנתיים קלים יותר לתחזוקה, עמידים יותר למחלות ודורשים פחות השקיה וזה בגלל מערכת השורשים העמוקה שלהן. בנוסף נעבוד פחות קשה כי לא צריך כל עונה להחליפם. עדיף לשתול תרד ניוזילנדי שהוא רב שנתי על פני תרד הגינה החד-שנתי.
  • חשיבה בנפח ולא בשטח. נרצה לנצל את מרחב הגדילה המלא: גידול שורשים בתוך האדמה (לפת, חזרת, צנון לבן – כולם צמחים מתווכים. ראו הסבר בהמשך הפוסט), צמחים מתפרשים שמחפים את הקרקע ושומרים על הלחות שלה (קורנית, תרד ניוזילנדי, תלתן, כובע נזיר), צמחים נמוכים, צמחים גבוהים, וצמחים שמטפסים לגובה (שעועית, אפונה רחנית) או מתפרשים רחוק (משפחת הדלועיים, כובע נזיר). יש לתכנן את מיקומם כך שכשיגדלו לא יצלו על חבריהם.

רבגוניות היא המפתח. אפשר לזהות כרוב אדום, ברוקולי, כובע הנזיר, פול, תלתן ואפילו סרפד, טגטס ואחירותם

רבגוניות היא המפתח. אפשר לזהות כרוב אדום, ברוקולי, כובע הנזיר, פול, תלתן ואפילו סרפד, טגטס ואחירותם

גילדת צמחים לא מורכבת רק מצמחים, יש בה אלמנים נוספים שתורמים ליציבותה:

  • קרקע עשירה – מקור החיים של הצמחים. מה שיקבע את חיוניותה הוא הרכבה, כמות החומר האורגני שבה, ניקוז טוב ועוד גורמים פיזיקלים שונים.
  • מיקרואורגניזמים שונים התורמים לצמחים (מקבעי חנקן ,חיידקים פוטוסינתטים, פטריות)
  • מערכת השקיה מבוקרת וחסכונית
  • בע”ח (מיקרואורגניזמים, חרקים טורפים, מאביקים, קרפדות/קיפודים/לטאות)
  • בתי גידול (גזע עץ ישן למשיכת חרקים, עציץ הפוך כמחסה לקיפודים, כלי מים למשיכת חרקים טורפים, נקודת נחיתה לפרפרים). ניתן ורצוי לעודד מיקרואורגניזמים, פטריות וחרקים לבוא לבקר אותנו ואת הגילדה שיצרנו.

לצמחים השונים יש תפקידים מגוונים בגילדה שניצור:

  • מעשירי קרקע. ישנן שתי משפחות ידועות של צמחים שמשפרות את איכות הקרקע סביבן:
    • מקבעי חנקן- צמחים שונים שבשורשיהן חיים מושבות חיידקים שיודעים להפוך חנקן אטמוספרי (שאינו זמין לשימוש הצמחים) לתרכובות חנקן שונות הזמינות וחיוניות לצמחים. משפחת הקטניות היא המשפחה הידועה ביותר ומאכסנת בשורשיה חיידקים בשם ריזוביום.
    • מתווכים (Dynamic accumulators) – צמחים שיש להם יכולות לאגור כמות גדולה של חומרי תזונה שונים בעלים, לעיתים באמצעות שורשים מאוד עמוקים שסופחים חומרי תזונה עמוק מהאדמה. כשהצמחים משירים עלים או אנו גוזמים אותם ומטמינים באדמה (או זורקים לקופוסטר) בסמוך לצמחים אחרים, אנחנו מנגישים להם את אותם מינרלים שמקורם בעצם ממקומות שלא היו מגיעים אליהם ללא הצמחים המתווכים.  דוגמה לצמחים אלו הם הקומפרי, עולש, אכילאה, גרגיר הנחלים, חזרת, צנון לבן וסרפד (כן, סרפד זה צמח שאנשי הפרמקלצ’ר מאוד אוהבים למרות הקוצים 🙂 )
  • מייצרי רקב. צמחים שמשירים הרבה עלים תחתיהם שלאחר שנרקבים הופכים לחומר אורגני הזמין לצמחים האחרים. לדוגמא: למון-גרס, מרווה, כובע נזיר, עצים נשירים.
  • כיסוי קרקע. צמחים שמכסים את הקרקע שומרים על הלחות שבה, מונעים נביטה של עשבים לא רצויים ובאופן כללי מגנים על הקרקע. צמחים מאכל כאלו הם משפחת הדלועיים, תרד ניוזילנדי, כובע הנזיר, קורנית ועוד.
  • מאכל. נעדיף שכנה שיותר צמחים יהיו אכילים. אין כמו סלט טרי ובירא שגידלנו במו ידינו.
  • משיכת מאביקים. ישנם ירקות ופירות כמו קישוא שחייבים הפרייה באמצעות מאביקים. ישנם שיחים וצמחים חד-שנתיים הידועים ביכולת משיכת המאביקים שלהם. בד”כ יש להם עמודי פריחה יפים. דוגמה לכאלו הם: בודיליאה דוד, אסקלפיאס אדום, רוזמרין, לבנדר, ועוד.
  • דחיית מזיקים. לצמחים שונים יש אפקט שדוחה מזיקים שונים באמצעות מנגנוני דחייה מגוונים. צמחים ארומטיים כדוגמת בזיליקום מדיפים ריח חזק הדוחה חרקים, צמחי קורבן דוגמת שיבא מדביקים אליהם בצורה מכאנית כנימות ובכך מצילים בגופם את הצמחים האחרים.
  • הצללה, שבירת רוח. עצם הנוכחות של צמח גדול, במיקום מסויים יכולה להצל על צמחים הרגישים לשמש (כגון חסה) או להגן מפני רוחות חזקות. ניתן להשתמש בעצים נשירים, שבקיץ מצלים על הערוגה ובחורף משירים עליהם ומאפשרים לשמש לחדור.

אפשר כאמור לבנות גילדה סביב עץ פרי כדי לשפר את ייבולו. נרצה לשתול סביבו מיני צמחים שיגרמו לו לחוש טוב. לדוגמא: צמחים פורחים מושכי מאביקים (אנחנו רוצים פירות נכון?) כגון בזיליקום מג’יק מאונטן ואסקלפיאס אדום, צמחים דוחי מזיקים כגון לבנדר ושיבא, צמחים מונעי נביטת עשב (אללופתים) כגון שום ושיבא, צמחים מקבעי חנקן כגון אספסת השיח, אחירותם וכל הקטניות, וצמחים נוספים ממשפחת המתווכים המשפרים את הקרקע סביב העץ.

 

גילדת עץ יום אחד ושלושה חודשים לאחר שתילתה. צמחים ממינים שונים. מושכי מאביקים: בודילאה דוד ומרווה, דוחי/לוכדי מזיקים: שיבא, שום וטגטס, מקבעי חנקן: אספסת השיח, תלתן ואספסת, כיסוי קרקע: כובע הנזיר, צמחים מתווכים: קומפרי

גילדת עץ יום אחד ושלושה חודשים לאחר שתילתה. צמחים ממינים שונים. מושכי מאביקים: בודילאה דוד ומרווה, דוחי/לוכדי מזיקים: שיבא, שום וטגטס, מקבעי חנקן: אספסת השיח, תלתן ואספסת, כיסוי קרקע: כובע הנזיר, צמחים מתווכים: קומפרי

.

1 Comment
  1. Reply ערוגת שכבות 27/05/2015 at 08:52

    […] האחרון הנחתי טפטפות ושתלתי גילדת צמחים ואף הבאתי מיקוראורגניזמים אורחים. גילדת הצמחים מורכבת […]

Leave a reply